השבוע נפל לי אסימון רציני

נפלה לי תובנה שאני מרגישה שהייתה ממש עוצמתית

ואז הבנתי

פעם הייתי אוספת ידע.
ספרים, קורסים, הרצאות, רעיונות.

אהבתי להבין.
אהבתי לדעת.
אהבתי להרגיש שאני מתקדמת.

אבל באיזשהו שלב הבנתי משהו

ידע שאני לא משנה בעקבותיו משהו
הוא בעיקר אשליה של התקדמות.

אפשר ללמוד שנים
ולהישאר אותו אדם.

ואפשר להבין רעיון אחד באמת
והחיים זזים.

בספר התניא כותב
רבי שניאור זלמן מלאדי
רעיון עמוק מאוד:

כשאדם מבין משהו באמת , הוא מתאחד איתו.

לא רק תופס את הרעיון ,
הרעיון תופס אותך.

וזה מדויק כל כך גם לנו בעסקים,

כי הרי כולנו יודעים:

שצריך לתמחר נכון.
שצריך להסתכל על מספרים.
שצריך להציב גבולות.
שצריך לעבוד מסודר.

אנחנו יודעים.

אבל זה עדיין לא נהיה שלנו.

ואז מגיע רגע אחד קטן:

נופל אסימון.

ומאותו רגע ,
מתנהלים אחרת.

לא כי למדנו משהו חדש שלא ידענו,
אלא כי משהו ישן סוף סוף חלחל.

צמיחה אמיתית לא נמדדת בכמה למדת.

היא נמדדת בכמה השתנית.

ואולי השאלה האמיתית היא לא:

מה עוד אני צריכה ללמוד?

אלא:

איזה דבר שאני כבר יודעת
עוד לא באמת הפך להיות חלק ממני.

יצא לי עמוק קצת
מתחברים?

התמונה מקבלת תואר שני שלי מעידן אחר…

מזמנים להצטרף לקבוצת ואטצאפ שקטה ״עסקים מרוויחים 🎯״ בו אני מעלה תובנות וטיפים שוטפים

הפוסט פעם למדתי בשביל הידע, חשבתי שזה יקדם אותי הופיע לראשונה ב-אילנית שאול- ליווי לצמיחה כלכלית.

מזמנים להצטרף לקבוצת ואטצאפ שקטה ״עסקים מרוויחים 🎯״ בו אני מעלה תובנות וטיפים שוטפים 

הפוסט המסע של אילנית שאול – מעמקי המהפכה האיראנית לחיזוק העסקים וההתיישבות הציונית הופיע לראשונה ב-אילנית שאול- ליווי לצמיחה כלכלית.

הוא אמצעי
אבל… כסף לבד הוא לא שווה אושר.

כמי שחיה ונושמת מספרים, מאזנים ותזרים
ומלווה בעלי עסקים יום-יום
אני פוגשת שוב ושוב אנשים עם חברות מצליחות, הכנסות גבוהות ורווחים יפים…
שלא מרגישים שמחים יותר.

לפעמים אפילו להפך.

כי כסף פותר בעיות של כסף.

הוא לא פותר:
עייפות מצטברת
בדידות בניהול
פחד מלהפסיד הכול
קשרים שנשחקו

ילדים שלא חווים הורים
או חיים שנדחקו הצידה “עד שהעסק יסתדר”

אושר לא נמדד בכמה יש לך,
אלא בכמה יש לך מקום לנשום בתוך החיים שלך.

ראיתי בעלי עסקים שמרוויחים הרבה
אבל חיים בלחץ תמידי,
בלי זמן לעצמם,
בלי נוכחות בבית,
בלי שקט בראש,

בלי להקשיב לעצמם

וראיתי גם כאלה שהעסק שלהם גדל,
וביחד איתו גדלו גם החופש, הבחירה והחיים.

ההבדל לא היה בכמה כסף נכנס.
הוא היה באיך העסק מנוהל,
ואיך הוא משרת את החיים
ולא שואב אותם.

כסף הוא כלי.
כלי עוצמתי.
אבל הוא לא קובע את רמת האושר

אגלה לכם גם סוד , שזה לופ אינסופי, כל פעם שנחשוב שאני אהיה מאושרת כשאגיע להכנסה X,

ונגיע אליה , נשים יעד גבוה יותר וזה כל הזמן גדל
לכן האושר לא יכול להיות מחובר רק לכסף

ואחרי שחפרתי כמה אושר לא חייב להיות מחובר לכסף, עדיין אנחנו צריכים לדעת לנהל את הכסף שלנו, מוזמנים להמשיך מדריך מקיף לאפיקי חיסכון והשקעה שכתבתי.

מזמנים להצטרף לקבוצת ואטצאפ שקטה ״עסקים מרוויחים 🎯״ בו אני מעלה תובנות וטיפים שוטפים 

הפוסט כסף = אושר? הופיע לראשונה ב-אילנית שאול- ליווי לצמיחה כלכלית.

1. מה משך המשבר? גם אם אין ודאות אני רוצה להניח הנחת עבודה תוך כמה זמן אחזור להרוויח כמו שלפני המשבר (לדוגמא: המשבר צפוי לקחת לפחות חודשיים)
2. כמה כסף אני צריך כל חודש בבית ובעסק? ממש לקחת 3 חודשים אחרונים הוצאות בבית וגם בעסק ולראות כמה אנחנו צריכים כולל הכל (ניקח לדוגמא: 20,000 שח בבית, 15,000 שח בעסק).
3. בהוצאות שחישבתי לוודא שהתחשבתי בהכל – פנסיה, קרן השתלמות, מיסוי, מע”מ, ביטוח לאומי. ולא לשכול להוסיף גם 10% לבלת”מ (הוצאות בלתי צפויות).
4. ועכשיו מסכמת לי את המצב – משבר צפוי להיות חודשיים, אני צריכה בבית ובעסק 35,000 ₪ לחודש ולכן סה”כ אני צריכה 70,000 שח.
5. מודל הצבעים – מהי שיטת הצבעים שלנו?

כדי להתקדם, ולקבל החלטות תחת לחץ, אנחנו חייבים קודם כל להבין את המציאות שלנו דרך המספרים, הבסיס שלא משקר. שאלנו את עצמנו: מהו משך המשבר ומהי רמת התפקוד של העסק שלנו.
הנה ארבעת המצבים המרכזיים שאפשריים:

בשלב הזה אנחנו מחשבים מסלול מחדש
מה זה לחשב מסלול מחדש? לזהות שמשהו השתנה , ולהתחיל לשאול שאלות אמיצות:

• האם אני מממן את העסק או הוא אותי?
• האם אני במקצוע הנכון לתקופה?
• האם אפשר להרחיב לקהלים או ענפים חדשים?
• איפה נמצא הכסף עכשיו ? ממשלה? גופים מוסדיים? קהלים חדשים?
• האם המוצרים והפורמט שלי רלוונטיים?
• האם מבנה העסק וההכנסות מגוונים מספיק?

כשמשהו לא עובד – זה לא הסוף, זה הזמן לחשב אחרת

שלב הפעולה: מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו בכל צבע?

מצב אדום – לא סוגרים את החודש.

נעצור רגע,  זה הזמן לשים את האגו בצד. הוא לא זה שיוציא אותנו מהאדום.

אם אנחנו רוצים לעבור ממצב של גרעון לרווחה כלכלית, זה מה שצריך לעשות , באופן מסודר, ישיר וללא דיחוי:

• מיפוי כל ההתחייבויות – הכל, כולל תשלומים, משכנתאות, צ’קים, הלוואות, אשראי, כסף שחייבים לקרוב משפחה.
• שיחות יזומות מול כל גורם – נגלה איפה יש גמישות, או לפחות נתריע על המצב
• נהיה מוכנים לשינויים כואבים אך נחוצים – נשנמך רמת חיים, וכו
• מציאת מקור הכנסה קבוע , מיידית – נעדיף יציבות על פני כל דבר אחר. נחפש גם משרות מתאימות כשכירים.

מצב כתום – החודש נסגר איכשהו, אבל החרדה מהחודש הבא קיימת.
רגע של כנות עם עצמנו, העסק באמת במשבר , או שככה הוא מתנהל כבר תקופה?
אם המטרה היא לצאת מהישרדות ולעבור לרווחה כלכלית , צריך הרגלים חדשים וקבלת החלטות אמיצה:

• משרה חלקית מתאימה – זו לא “נסיגה”, זו אסטרטגיה. גם הכנסה וגם חשיפה לעולמות ניהול שאפשר למנף לטובת העסק
• 3 דרכים לשפר רווחיות: להעלות מחיר | להגדיל מכירות | להקטין הוצאות. נבחר אחת , או נשלב בין כולן.
• נתחיל “לסתום” את החורים בספינה שלנו -נשלוט בהוצאות שלכם:
  • • • ב-10 הימים הקרובים – אנחנו לא עושים כלום, רק עוקבים, רושמים ומבינים.
      • נצמצם את אמצעי התשלום לשניים בלבד – עסקי ופרטי (ביי ביי מזומן).
      • נשים לנו מטרה לצמצם 15% מההוצאות תוך חודשיים.
      • נעשה תחרות – במיוחד מול הבנק והספקים הקבועים. מיקוח זה לא חולשה…
      • נתחיל לתת כתובת לכל שקל שנכנס , כסף בלי יעד, פשוט מתאדה.
      • שלנו.
      • תכנון קדימה: אנחנו מסמנים לעצמנו מתי המצב עלול להפוך ל”אדום” כדי למנוע הפתעות.

מצב צהוב – יש לנו כסף לעוד 4-3 חודשים קדימה
איזה כיף, יש לנו חמצן , וזה מצוין. אבל זה לא הזמן שלנו לשקוע בשאננות.
זה בדיוק הזמן שלנו לפעול בחוכמה, למנף ולא לבזבז את המשאבים על כיבוי שריפות.
אלו הצעדים שאנחנו עושים עכשיו:

• אנחנו לא נוגעים בכסף – אנחנו מתמקדים בלייצר הכנסות מהירות. המטרה היא לשמר את הרזרבה, לא להסתמך עליה. (נִתרחק מפרפקציוניזם כמו מאש ולא ניכנס להרפתקאות. ניקח מוצר קיים, שירות זמני, משהו שנוכל להציע כבר מחר).
• נצמצם הוצאות באופן יזום – נעבור על כל הוצאה, עסקית ואישית. נשאל: מה חיוני? מה אפשר לדחות או לבטל?
• נציב לנו יעד ברור: צמצום של 20%-15% לפחות כבר החודש.
• נפתח את הראש לשווקים שלא נעצרו (נזכור שלא כולם במשבר – ויש מגזרים שעדיין קונים)
• נסמן על לוח השנה: מתי הצהוב הופך לאדום? מה קורה אם לא נכנסת הכנסה עד אז?
• אנחנו לא מגיעים למשבר הבא “אותו דבר” – נתייעץ, נלמד, נתחזק ונפתח מיומנויות ניהול חדשות.

מצב ירוק – גם אם לא נעבוד חצי שנה, אנחנו נחזיק מעמד

• נעצור להתכווננות: ניקח זמן לבדיקה אמיתית – מה עובד, מה לא, ומה הגיע הזמן לשחרר. אם היינו בונים את העסק מהתחלה – איך הוא היה נראה?
• נשקיע בתשתית, לא בקוסמטיקה: אוטומציות, קהילה, שיווק. נבנה משהו שמחזיק לאורך זמן – לא רק יפה לעין.
• נבחן את המודל העסקי: האם אנחנו תלויים בקהל או בפורמט בודד? זה הזמן להפוך את העסק לגמיש, סקלבילי ומבוזר.
• נפנה מקום לצמיחה: שיתופי פעולה, שווקים חדשים, תוכן איכותי. בזמן שכולם מצטמצמים – אנחנו אלו שבונה ומובילים.
• נשקיע בעצמנו: קורסים, ליווי, מיומנויות. נפתח את עצמנו כמנהלים.
• נתרום מניסיוננו: נעצים אחרים ונחזק עסקים אחרים.

ללא קשר לצבע שלנו אנחנו נמשיך:

6. לטייב הוצאות (תמיד טוב לעשות)

• • • אנחנו מבצעים הערכת מצב תזרימית לחצי שנה קרובה.
    • אנחנו משפרים תנאים ומבטלים שירותים, מינויים וכיו”ב.
    • אנחנו מבצעים הערכת מצב על ביצועי עובדים וספקים.
    • אנחנו משפרים תנאים של התחייבויות.

7. לשווק – הכנסות (תמיד טוב לעשות)

• • • נהיה עקביים והתוצאות יגיעו
    • נייצר מערכת יחסים עם לקוחות חדשים.
    • נחזק מערכת יחסים עם הלקוחות הקיימים (מועדון
    • נייצר הזדהות (טון אישי).

8. להשתדרג – אוטומציות ובינה מלאכותית – נשמע לנו מסובך? נתחיל בדברים הפשוטים

• • • Calendly נשתמש בו כשירות המזכירות החינמי שלנו לתיאום פגישות.
    • AI   נרתום את הבינה המלאכותית ככלי עזר לכתיבה העסקית והשיווקית שלנו.
    •  Auto Reply  נגדיר מענה אוטומטי כדי לשמור על זמינות ומקצועיות.

9. ניהול יעיל – כאב ראש היום – ראש שקט מחר

• • • נסדר את ה– BACK OFFICE ונעלה אותו לענן.
    • נייצר תבניות למסמכים, מיילים, לשיחות וכיו”ב…
    • נייצר נהלים להכל.
    • נתעד תהליכים.

10. נחשוב יצירתי – תמיד טוב לנו לרענן את תמהיל המוצרים

• • • נפתח מוצרים / שירותים חדשים.
    • נציע מוצרים / שירותים וירטואליים.
    • ניצור שירות פרימיום לייקר מחירים / מוצרים וירטואליים נוריד מחיר

11. למנף – אנחנו שומרים על ראש פתוח

• • • נסגור (את מה שכבר לא משרת אותנו).
    • נמכור ונצמצם.
    • ניצור שיתופי פעולה עם קולגות.

יש פה המון הצעות ולא כל ההצעות מתאימות לכל העסקים, אבל תקחו לכם מהמבחר פה סעיפים שמתאימים לכם והעיקר שתעשו.

ובסופו של דבר מה שהכי חשוב בניהול עסק בזמן משבר זה החוסן העסקי והאנרגיה של בעל העסק בזמן אמת.
באיזה צבע אנחנו נמצאים היום? ומה הפעולה הראשונה שנעשה כדי לעבור לצבע הבא?

מזמנים להצטרף לקבוצת ואטצאפ שקטה ״עסקים מרוויחים 🎯״ בו אני מעלה תובנות וטיפים שוטפים 

הפוסט עסק עסק תחת אש – איפה אנחנו נמצאים על מפת הצבעים?   הופיע לראשונה ב-אילנית שאול- ליווי לצמיחה כלכלית.

ממליצה לעבור למאמר הבא שלגמרי קשור בנושא “מה אם לא היה פחד?” 

מזמנים להצטרף לקבוצת ואטצאפ שקטה ״עסקים מרוויחים 🎯״ בו אני מעלה תובנות וטיפים שוטפים 

הפוסט “מה אם אני לא אעמוד בציפיות?” הופיע לראשונה ב-אילנית שאול- ליווי לצמיחה כלכלית.

זה נשמע כמעט לא מוסרי, נכון?

הרי כולנו רוצים לבוא לקראת הלקוח, להיות נגישים, להציע את “הדיל הכי משתלם”. אנחנו בטוחים שזה מה שיעזור לו להגיד “כן” ולצאת לדרך.

אבל המדע מספר סיפור אחר לגמרי…

פרופ’ דן אריאלי ערך ניסוי מרתק. הוא נתן לשתי קבוצות של אנשים “תרופה” חדשה לשיכוך כאבים.

• לקבוצה הראשונה אמרו שהכדור עולה 5 דולר.
• לקבוצה השנייה אמרו שהכדור במבצע , עולה רק 10 סנט.

בפועל? שתי הקבוצות קיבלו כדור פלצבו.

התוצאות היו מטלטלות: 85% מהקבוצה ששילמה “מחיר מלא” דיווחו על הקלה משמעותית בכאב. בקבוצת ההנחה? רק 61%.

מה זה אומר על התמחור אצלנו בעסק?

המחיר הוא סיגנל למוח.

כשאנחנו משלמים מחיר ש”מורגש” לנו, המוח שלנו משחרר אנדורפינים, מגביר את הקשב ויוצר מחויבות פנימית גבוהה יותר לתהליך.

כשאנחנו מוזילים את השירות שלנו, אנחנו לעיתים קרובות “מכבים” את מנגנון המחויבות של הלקוח. אנחנו משדרים לו, בתת-מודע, שהערך כאן נמוך, והתוצאות שלו יהיו בהתאם.

המחיר שאנחנו גובים הוא חלק מהמוצר. הוא חלק מהריפוי, מהלמידה או מהשינוי העסקי שהלקוח מחפש.

כשלקוח משלם מחיר ראוי, הוא לא רק קונה את המקצועיות שלנו, הוא משקיע בעצמו. הוא “מוחזק” בתוך התהליך בצורה ששום הנחה לא תוכל לייצר.

המחיר הוא חלק מהשירות שאני נותנת ללקוחות שלי כדי שהם באמת יצליחו.

האם יצא לכם להרגיש שהמחויבות של הלקוח ירדה דווקא כשהלכתם לקראתו במחיר?

ואחרי שחפרתי כמה אושר לא חייב להיות מחובר לכסף, עדיין אנחנו צריכים לדעת לנהל את הכסף שלנו, מוזמנים להמשיך מדריך מקיף לאפיקי חיסכון והשקעה שכתבתי.

מזמנים להצטרף לקבוצת ואטצאפ שקטה ״עסקים מרוויחים 🎯״ בו אני מעלה תובנות וטיפים שוטפים 

הפוסט רוצה באמת לעזור ללקוח שלך? תעלה מחירים הופיע לראשונה ב-אילנית שאול- ליווי לצמיחה כלכלית.

זו הייתה עסקה גדולה, מהסוג שהיה אמור להיות ה”קפיצה” הבאה של העסק .

הגענו לשלב האחרון, ראש בראש מול ספק אחר.

הם בחרו בו.

ראיתי את האכזבה בעיניים שלה, אבל תוך שניות היא התחלפה במשהו אחר , בשריון.

הקול שלה הפך להיות נוקשה, כמעט מתגונן.

“הם פשוט לא הבינו את הערך, הם הלכו על הזול, הם עוד יחזרו כשיבינו את הטעות שהם עשו”.

ניסיתי לעצור רגע.

רציתי שנרים מהרצפה את ה”פנינים” שהלקוח הזה השאיר לה בחדר

הוא הרי נתן לה הרגע שיעור ששווה מאות אלפי שקלים – בחינם.

הוא ניסה להסביר למה החיבור בחדר לא עבד,

מה היה חסר להם כדי להרגיש בטוחים, איפה המסר שלנו התפספס .

אבל היא לא הייתה פתוחה לשמוע.

בכל פעם שניסיתי לשאול “מה בדיוק הם אמרו?”, היא חזרה לספר לי כמה ההצעה הייתה אטרקטיבית וכמה היא יודעת מה נכון להם.

לאט לאט היא התרככה ובאמת היו שם פנינים…

זה המחיר הכי כבד של הגישה של “אני יודעת הכי טוב”.
הוא עולה לנו הרבה יותר מהעסקה שהלכה .
הוא עולה לנו בתקיעות.

כי מי שבונה אימפריה אמיתית הוא לא זה שתמיד צודק.

הוא זה שמסוגל להניח את האגו בצד, להסתכל לאי הצלחה בעיניים ולשאול בשקט: “מה אני מפספס כאן?”
אפשר להישאר צודק, ואפשר לגדול.

איפה אנחנו בטוחים שאנחנו יודעים הכי טוב ולא פתוחים בכלל לקלוט את המסרים?

רוצים להתעמק עוד “מה קורה אם לא היה פחד?”

מזמנים להצטרף לקבוצת ואטצאפ שקטה ״עסקים מרוויחים 🎯״ בו אני מעלה תובנות וטיפים שוטפים 

הפוסט אני יודעת הכי טוב הופיע לראשונה ב-אילנית שאול- ליווי לצמיחה כלכלית.

משהו שם משתנה בנו. פתאום, בלי לשים לב, אנחנו נכנסים למוד של “ריצוי”. אנחנו מתחילים להסתכל עליו מלמטה, כאילו הוא עושה לנו טובה שהוא בכלל מקדיש לנו זמן. אנחנו הופכים להיות “נחמדים מדי”, מתנצלים על המחיר עוד לפני שנקבנו בו, ומחכים לאישור שלו כמו ילדים שמחכים לטפיחה על השכם.

אנחנו חייבים לצאת מהסרט הזה – הגישה הזו היא בדיוק מה שתוקע לנו את העסקאות.

למה הריצוי הוא בעצם חוסר מקצועיות?

כשאנחנו מסתכלים על הלקוח מלמטה, אנחנו מייצרים היררכיה מעוותת.
בראש שלנו אנחנו אומרים: “אם אני אהיה ממש נחמדה ואעשה כל מה שהוא מבקש, הוא יסגור”. |
המציאות? בדיוק הפוכה.

1. אובדן הסטטוס של המומחה- אנחנו כבעלי עסק הם לא “מושיעים” ובטח לא משרתים. ברגע שאנחנו מרצים, אנחנו משדרים שאין לנו עמוד שדרה מקצועי. לקוח לא רוצה לשלם למישהו שרק אומר לו “כן”. הוא רוצה אותנו כמי שיודעים “להזיז לו את הגבינה” ולשקף לו את האמת גם כשזה לא נוח.

2. ריח של נואשות- כסף הוא קודם כל משהו רגשי. כשאנחנו מנסים לרצות, הלקוח מריח את הפחד שלנו לאבד את העסקה. הפחד הזה משדר שאנחנו צריכים את הכסף שלו יותר משהוא צריך את הפתרון שלנו. וברגע שזה המאזן – המכירה מתה.

3. העברת האחריות לצד הלא נכון- כשאנחנו מציבים את עצמנו “מתחת” ללקוח, אנחנו בעצם אומרים לו: “אתה המנהל כאן”. אבל הלקוח הגיע אלינו כי הוא לא יודע לנהל את החלק הזה בעסק שלו! הוא מחפש מנהיגות, לא עוד מישהו שישאל אותו “מה דעתך?”.

כולנו היינו שם. אנחנו “אוכלים לעצמנו את הראש” עם חישובים, פחדים ולופים שלא נגמרים.
אנחנו שואלים את עצמנו: “אולי המחיר גבוה מדי?”, “אולי הוא יחשוב שאנחנו לא נגישים?”.

כשאנחנו מנסים להיות תחרותיים מדי או נחמדים מדי כדי לא להיתפס כ”יקרים”, אנחנו שמים לעצמנו רגליים. אנחנו לא מוכרים מוצרי מדף בסופר; אנחנו מוכרים פתרון לבעיה, וזה חייב להיות מגולם ברווחיות ובמיצוב שלנו.

איך אנחנו משנים את המגרש?

זה קורה ברגע אחד של מודעות ובהבנה שהדפוס הישן לא משרת אותנו יותר.

• אנחנו מדברים בנתונים, לא ברגש: החלטות פיננסיות ועסקיות תמיד מקבלים על בסיס נתונים. כשאנחנו מציגים תמונה עסקית ברורה, אנחנו הופכים למומחים שמנהלים את האירוע.
• אנחנו לא מפחדים להגיד “לא”: היכולת להגיד ללקוח שמה שהוא מבקש לא נכון עבורו היא כוח-על של יזמי על. זה מה שבונה אמון אמיתי.

• התמחור שלנו הוא ביטוי של ערך: אנחנו לא מתנצלים על המחיר. אנחנו מבינים שמי שרודף אחרי לקוחות בשיחות מתישות רק בגלל פחד מהמחיר, סופו להתייאש.

השורה התחתונה:

הלקוחות שלנו לא צריכים עוד חברים “נחמדים”. הם צריכים אותנו כבעלי עסק שעומדים זקוף, יודעים את הערך שלהם ולא מפחדים להוביל. אנחנו חייבים להסתכל אליהם בגובה העיניים.

שתפו אותנו בתגובות – מתי בפעם האחרונה הרגשתם שאנחנו “קטנים” מול לקוח ואיך זה נגמר? 👇🏻

מזמנים להצטרף לקבוצת ואטצאפ שקטה ״עסקים מרוויחים 🎯״ בו אני מעלה תובנות וטיפים שוטפים 

הפוסט בגובה העיניים הופיע לראשונה ב-אילנית שאול- ליווי לצמיחה כלכלית.

מה אם לא היה פחד?

השאלה שיכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו מנהלים את העסק שלנו

מה אם כל הספקות שלנו לא היו עוצרים אותנו?
מה אם היינו פועלים ומתקדמים במקום לדאוג?
מה אם היינו משקיעים בעצמנו בלי לפחד לטעות?
ומה אם היינו משווקים את עצמנו בלי לעצור בכל פעם בגלל המחשבה:
“מה יגידו עליי?”

אלו שאלות פשוטות לכאורה, אבל מאחוריהן מסתתרת אמת עמוקה על עסקים, צמיחה והדרך שבה אנחנו, כבעלי עסקים ומנהלים , מקבלים החלטות.

זה לא שאין הזדמנויות.

זה שאנחנו מפחדים לבחור בהן.

לא פעם אנחנו פוגשים בעלי עסקים מוכשרים, חכמים, עם ניסיון ויכולות מוכחות.
הרעיונות קיימים. ההזדמנויות נמצאות ממש מול העיניים.
ובכל זאת, משהו לא זז.

לא בגלל חוסר ידע.
לא בגלל השוק.
ולא בגלל שאין “תזמון נכון”.

אלא בגלל פחד.

פחד לבחור.
פחד לטעות.
פחד להיחשף.
פחד לגלות שאולי… אנחנו לא מספיק טובים.

הקול השקט שמנהל אותנו

הפחד כמעט אף פעם לא מגיע בצעקה.
הוא מגיע בלחישה:

• “מה אם אנחנו לא מספיק מקצועיים?”
• “מה אם ניכשל וכולם יראו?”
• “מה אם ננסה , וזה לא יעבוד?”

והלחישה הזו גורמת לנו לדחות, לצמצם, להקטין את עצמנו.
להישאר באזור הבטוח, גם כשהוא כבר מזמן לא משרת אותנו.

ומה אם במקום לפחד – היינו פשוט פועלים?

מה היה קורה אם במקום לשאול “מה אם ניכשל?”
היינו שואלים:
“מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?”

כי טעות היא לא כישלון.
טעות היא נתון.
היא משוב.
היא שלב בתהליך.

עסקים לא צומחים מקו ישר ומושלם.
הם צומחים מתנועה, מניסוי, מהסכמה להיות לא מושלמים בדרך.

איך היה נראה העסק שלנו בלי פחד?

אם הפחד לא היה מנהל אותנו:

• היינו פוגשים הזדמנויות במקום להחביא אותן
• היינו מנצלים את היכולות שלנו במקום לצמצם אותן
• היינו מקבלים החלטות ממקום של בחירה, לא של הישרדות
• והעסק שלנו היה צומח אחרת , יציב יותר, מדויק יותר, מחובר אלינו

תרגיל קצר (אבל עוצמתי)

קחו רגע ושאלו את עצמכם בכנות:

מה היינו עושים עכשיו, אם לא היה פחד?
איזו החלטה היינו מקבלים?
איזו פעולה היינו עושים?
איפה היינו מרשים לעצמנו לגדול?

ועכשיו השאלה החשובה באמת:
מה מונע מאיתנו לעשות את זה כבר עכשיו?

כי לפעמים, כל מה שצריך כדי לייצר שינוי,
זה לא עוד ידע, אלא אומץ לעשות צעד אחד קטן קדימה, גם עם הפחד.

לא במקום הפחד.
אלא יחד איתו.

ואם בכל זאת זה מאתגר לעשות את זה לבד, מוזמנים למאמר מישהו לרוץ איתו

מזמנים להצטרף לקבוצת ואטצאפ שקטה ״עסקים מרוויחים 🎯״ בו אני מעלה תובנות וטיפים שוטפים 

הפוסט מה אם לא היה פחד? הופיע לראשונה ב-אילנית שאול- ליווי לצמיחה כלכלית.