ספר ארבעת ההסכמות של דון מיגל רואיס השפיע עליי מאד ואני נוהגת לקרוא אותו שוב מדיי תקופה.
הספר מספר על דון מיגל רואיס אשר נולד למשפחה של מרפאים והתחנך באזור הכפרי של מקסיקו. בעקבות תאונת דרכים שעבר, החל בחקירה עצמית עמוקה, התמסר לרכישת בקיאות בחכמה העתיקה של האבות הקדמונים.
לפי רואיס החיים של כולנו מתנהלים דרך אלפי “הסכמים” שאנחנו עושים עם עצמנו, עם האנשים הסובבים אותנו, עם החברה, עם אלוה ים. כל דבר שאנחנו יודעים ופועלים על פיו, הוא בעצם “הסכם” שהסכמנו להאמין בו.
הבעיה מתחילה מכיוון ורבים מההסכמים הללו גורמים לנו למתחים, פחדים, צער, סבל והימנעות, והם האמונות המגבילות שלנו הגוזלות מאיתנו את החירות האישית.
הוא מציע לנו לאמץ ארבעה הסכמים חדשים, שייצרו עבורנו כוח אישי שיאפשר לנו לשנות את מערכת ההסכמים הישנים, ויעזור לנו לחיות חיי שמחה והגשמה.
הסכם ראשון – לשמור על טוהר המילה והמחשבה, שכן זה מחליש אותנו. זה נשמע מאוד פשוט אך זאת ממש התמודדות עצמית.
הסכם שני – לא לקחת שום דבר באופן אישי, בין אם מדברים בשבחנו או בגנותנו, לא לקחת את זה באופן אישי. שום דבר שאנשים אחרים עושים או אומרים, זה לא בגללנו, אלא בגללם.
הדברים שנאמרים הם לא הפוגעים בנו, אלא העובדה שהדברים נוגעים בפצעים שכבר קיימים בנו, אנחנו אלה הפוגעים בעצמכם.
הסכם שלישי – לא להניח הנחות, אנחנו מניחים הנחות ומתייחסים אליהם כאילו היו אמת, וככה אנחנו מתפקדים כמו בתוך איזשהו סרט שהמצאנו לעצמנו (“חיים בסרט” 😊).
הסכם רביעי – עשו תמיד כמיטב יכולתם. תמיד, בכל מצב, גם אם אתם חולים או עייפים. כשתנהגו כך, לא תהיה לכם סיבה לשפוט את עצמכם וכך לא תסבלו מרגשות אשמה. העשייה היא שתגרום לכם להרגיש מאושרים . כשאתם עושים כמיטב יכולתכם, אתם פועלים מתוך אהבה לעשייה ולא מפני שאתם מצפים לגמול.
בנימה יותר אישית, אני מאד מתחברת לספר הזה גם ממקום של אימון כלכלי, שכן אני רואה בעלי עסקים ובכלל אנשים שמגיעים אליי עם הרבה “הסכמים” שעשו עם עצמם והם פוגעים בחירותם האישית והכלכלית.
האמונות האלה יכולות להיות: “אני לא מבין במספרים”, או “אקסל זה לא בשבילי” ועד ל” יש לי רואה חשבון הוא כבר דואג לכל הצד הכלכלי של העסק”.
אז אמנם להתנהל מתוך 4 הסכמות אלה זה בהחלט מאתגר אך יש בכך גם המון סיפוק. אצלי ההסכם הרביעי פוגש אותי בייחוד באימהות ואני צריכה להזכיר לעצמי שאני עושה הכי טוב שאני יכולה וזה קצת מרגיע את הקול הפנימי.
כמובן שממליצה בחום על הספר.
על איזה “הסכמים” שלכם אתם הייתם מוותרים?
